#193

צֵל פָּנָס רְחוֹב

עַל עוּגַת יוֹם הֻלֶּדֶת

מְחוֹל תִּיקָנִים

#192

 

הֵד רַעַם אַחֲרוֹן לֹא גָּוַע

בְּשָׁמַיִם דְּווּיֵי עֲנָנִים –

עַל תְּלוּלִית עָלֵי דֹּלֶב טְחוּבָה

צִיֵּץ שַּׁחְרוּר: אָבִיב! וַאֲנִי

מוּכָן לְאַהֲבָה.

 

 

 

 

19.01.2020

מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם

גֶּשֶׁם הִרְעִיף – צְעָקָה –

תִּינוֹקֶת נוֹלְדָה

שלושה צרצרים

*

סַכִּין הַשֵּׁף

מְלַהְטֵּט. מִחוּץ לַדֶּלֶת –

תִּזְמֹרֶת צִרְצָרִים

 

 

*

בַּכְּנִיסָה לַמּוּזֵיאוֹן

צְרָצַר מְדַבֵּר גְּבוֹהָה

 

 

*

אִישׁ בִּלְתִי נִרְאֶה

מְקֻפָּל עַל הַדֶּשֶׁא

שָׁחוֹר כִּצְרָצַר

#191

יָרֵחַ מָלֵא

אֶמְצַע חֹדֶשׁ תְּשִׁיעִי

פְּעִימוֹת הַלֵּב

משבצות

לֹא הַכֹּל נִגְמַר. יֵשׁ עוֹד

אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה לַעֲבוֹר

כַּעֲבוֹר כֶּלֶב עִוֵּר מַעֲבַר חֲצָיָה

בְּלִי נְחִיָּה

וּבְאֶמְצַע הַכְּבִישׁ הָאִשָּׁה,

מַחֲזִיקָה בְּיָדֶיהָ כְּלוּב רֵיק, מַבִּיטָה

לַשָּׁמַיִם: אֵיפֹה אַתָּה, אֵיפֹה אַתָּה,

וְאַתָּה – וְאַתָּה —

עֲלָטָה

כִּי הַשֶּׁמֶש שָׁקְעָה, מֵלִיטָה

אֶת רֹאשָׁה בִּרְעָלָה מִשְׁבָּצוֹת

מִשְׁבָּצוֹת שְׁחוֹרוֹת, עֲשׂוּיָה

לַלְּוָיָה

איים

בַּזֶּרֶם הָחַם בַּזֶּרֶם הַקַּר

עוֹד שָׁנָה

 

מִי נִזְכַּר:

דִּגְדוּג בְּהוֹנוֹת קְטַנְטָנִים עַל חֶלְקַת

חוֹף זָהוֹב וְחָמִים, לַהֲקַת

דּוֹלְפִינִים בְּמִשְׂחָק

 

וּכְבָר שָׁם, בַּמֶּרְחָק, עֲנָנִים

זוֹהֲרִים בְּסָגֹל:  חֲזָאִים מַתְרִיעִים,

מַרְגִיעִים: סְעָרוֹת הָעוֹנָה

בְּעִתָּן

 

בְּעֹמֶק הַיָּם מְחַכֶּה

לִוְיָתָן

 

עוֹד זְרִיחָה עוֹד שְׁקִיעָה

עוֹד שָׁעָה

שְׁנֵי אִיִים

עַל מִטָּה יְשָׁנָה

מַמְתִינִים

לְגֵאוּת אַחֲרוֹנָה

שנה טובה לדינוזאורים

נבו בן ארבע וחצי, וראשו מלא בדמיונות. יושב בכסא המוגבה מאחור, הוא מסתכל החוצה: שלטי הפרסומת מלאים דינוזאורים.  מעל הכניסה לסניף של דואר הוא מזהה את הצבי כדינוזאור. מלים כמו "פטרודקטיל", "סטגוזאורוס", "טריצרטופס" מתגלגלות על לשונו בטבעיות. נבו יודע שהדינוזאורים נכחדו ואינם ("מטאוריט גדול") ובכל זאת הם נוכחים בעולמו, מוזרים ומאיימים.

בשבוע שעבר נבו בא לביקור. שיחקנו בלגו (נבו בנה דינוזאור), ציירנו יחד ("צייר לי טי-רקס" נבו מבקש), הכנו מגזרות נייר בצורת צלליות של דינוזאורים,  ברכות לשנה החדשה ("איזו ברכה נכתוב?" – "שנה טובה לדינוזאורים"). כשהחזרנו את נבו הביתה לקח איתו את כל ה"יצירות", פרט לצללית אחת שנשכחה מאחור. הפכתי אותה לסימניה.

 

טוֹמֵן מַבָּטוֹ

בֵּין דַּפֵּי סֵפֶר הַיְקוּ  –

הַדִּינוֹזָאוּר

שלושה סתויים

1.

שׁוֹטְטוּת בֹּקֶר

יָדַי מְלֵאוֹת גּוּיָאבוֹת

עֵינַי – עֲנָנִים

 

2.

יְלָדִים עַל הָחוֹף

יָרֵחַ מָלֵא שֶׁל אֱלוּל

עוֹלֶה בֵּין בּוּעוֹת סַבּוֹן

 

3.

שֶׁפֶך הַיַּרְקוֹן

שְׁתֵי חַכּוֹת, שְׁנֵי שְׁרַפְרָפִים

שְׁנֵי רָאשֵׁי שֵׂיבָה

#190

הַאִם לַסַּחְלָבִים יֵשׁ רֵיחַ?

אַפְלוּלִית יַעַר עַד

בַּחֲנוּת פְּרָחִים סְגוּרָה