#174

שָׁעָה אֲרֻכָּה תָּעוּ

צִפּוֹרִים בַּמָּבוֹךְ

   

טָסוּ בְּמַעְגָלִים נֶחְבְּטוּ

בַּקִירוֹת עָבְרוּ בְּכָל

הַצֵּרוּפִים הָאֶפְשָׁרִיִים נִסּוּ אֶת

כָּל הַכִּווּנִים

כִּמְעַט

מודעות פרסומת

#173

הַדַּנוּבָּה כְּחֻלָּה

בְּבִצּוּעַ אוֹטוֹ גְּלִידָה

וִילָדִים מַהֵר הַכְּבִישׁ

נָהָר שֶׁל וָנִיל

ערב השקה

כולם מוזמנים (שימו לב – האירוע בירושלים)

http://www.confederationhouse.org/page_18574?bsp=65694

 

גשם

לִישׁוֹן.

הַלַּיְלָה יֵרֵד גֶּשֶׁם. זֶה בָּטוּחַ. וַאֲנִי

הוֹלֵךְ לִישׁוֹן מֻקְדָּם, לְהִתְכּוֹנֵן.

מֵאֲחוֹרַי –

בָּבוּאוֹתֵינוּ מִשְׁתַקְפוֹת, מְטֻשְׁטָּשׁוֹת,

בַּטֶּלֶוִיזְיָה הַכְּבוּיָה

שֶׁבַּסָּלוֹן.

כֵּן,

הַלַּיְלָה גֶּשֶׁם.

כֵּן, לִישׁוֹן.

 

אוֹמְרִים –

יֵשׁ יְצוּרִים בִּלְתִי נִרְאִים לָעַיִן,

שֶׁחַיִים עַל הָרִיסִים.

עַל הָרִיסִים!

רָאִיתִי סֶרֶט עֲלֵיהֶם

בַּטֶּלֶוִיזְיָה.

וְיֵשׁ לָהֶם – אוֹמְרִים –  אֲפִילוּ מִין רַגְלַיִם

וְרָאשִׁים,

וּמַחְשָׁבוֹת מִשֶׁלָהֶם,

וְנִפְגָשִׁים

כְּשֶׁהָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת,

וּמְלַחֲשִׁים

סוֹדוֹת כְּמוּסִים –

 

הִנֵּה הַמָּסַכִּים נוֹפְלִים – –

 

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה מִתְנַשְּׁמִים הֶעָלִים

וּמְסַפְּרִים זֶה עִם זוֹ, בְּקִנָּם, בּוּלְבּוּלִים

וְהַשַּׁחַר, נָבוֹךְ, מִתְגַּנֵּב לַתְּרִיסִים

וְרֵיחַ הַגֶּשֶׁם, כְּאֶחָד הַנִּסִים

#172

רוּחַ מִזְרָחִית

עַל מַמְטֵרָה חֲלוּדָה

מִגְדָל שַׁבְּלוּלִים

#171

בָּעוֹנָה הַזֹּאת שֶׁבֵּין לְבֵין, כְּשֶׁהָרוּחַ דְּאוּבָה,

הַיָּם בּוֹהֶה בְּךָ דּוּמָם, אָטוּם, חָלָק כְּלוּחַ מַצֵּבָה,

אָמַרְתִּי אֲבַקֵּשׁ מַרְגוֹעַ בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר

 

אֲבָל עֲצֵי הַיַּעַר מְשַׁנִּים בְּלִי הֶרֶף מְקוֹמָם

וְצִבְעֵיהֶם, וּמִשְׁתַּתְּקִים פִּתְאֹם

כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר. עִזֵּי בָּר מְנִידוֹת רֹאשָׁן

וּמִסְתַּלְקוֹת. פְּסָגוֹת מְדֻמְיָּנוֹת מִתְפּוֹגְגוֹת שָׁם, שָׁם,

עַל שְׁבִיל וַדַּאי שֶׁאֵין מָה לְדַבֵּר.

 

אוּלַי הָעֲנָנִים מְדֻיָּקִים יוֹתֵר. הִנֵּה דְּרָקוֹן נִפְחַד

נִמְלַט וְחֵץ שֶׁל אוֹר נָעוּץ בֵּין צַלְעוֹתָיו,

שׁוֹתֵת זָהָב. הִנֵּה חֶלְקַת

עָלִים אֲדַמְדָמָה, שָׁמָּה

אֶכְרַע, אֶשְׁכַּב,

וְהַכְּאֵב אֶחָד

 

#170

צְוָּחָה עֲגוּמָה:

עִוֵּר צְבָעִים, הַטַּוָּס

מַבִּיט בַּמַּרְאָה

#169

בְּנִי,

זִיק תּוֹעֶה

מִזְנָבוֹ שֶׁל כּוֹכָב

שֶׁנָפַל

חָרַךְ מִצְחֲךָ,

חֲלוֹמְךָ

 

בְּנִי, בְּנִי

תַּחַת עֵץ

בְּלֵיל חֹרֶף אָסוּף, מְכֻרְבָּל

בְּתוֹךְ רֶחֶם קַרְטוֹן

עַל סַפְסָל

 

מַה זֶה שָׁם מְנַצְנֵּץ

 

בִּשְׁלוּלִית

בַּקְבּוּק רֵיק

וַחֲצִי יָרֵחַ

 

 

 

 

יצור

יְצוּר זָעִיר, קָטָן מִנְקוּדָה, מִתְנוֹעֵעַ עַל פְּנֵי הַנְּיָר

עוֹבֵר בֵּין הָאוֹתִיוֹת, מִשְׁתַּהֶה לְרֶגַע, כְּמוֹ נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ,
מְשַׁנֶּה כִּוּוּן, חֲסַר מְנוּחָה, מַרְחִיק אֶל הַשּׁוּלַיִם, מַחֲלִיק עַל פְּנֵי לַהַב הֶעָמוּד לְצִדּוֹ הָאַחֵר

אֲנִי הוֹפֵך אֶת הַדַּף

הַיְּצוּר נֶעֱלָם. אֲנִי קוֹרֵא:

"וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת."

 

(יום הכיפורים תשע"ט)

 

#168

גֶּשֶׁם בַּחֲלוֹם

עַל חֲלוֹן הַמְּכוֹנִית

פְּרָחִים שֶׁל אָבָק

(ראש השנה תשע"ט)