#179

עַל חוּט הָעֵרוּב

מוּל הַיָּם, עֶרֶב שַׁבָּת

שׁוֹתְקִים שְׁנֵי עוֹרְבִים

מודעות פרסומת

גמל שלמה

שֵׁן נִשְׁבְּרָה בַּחֲלוֹם

סִימָן שֶׁאֶהְיֶה מְאֻשָּׁר

סִימָן שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר

 

דִּבּוּרִים בְּעָלְמָא. בָּעוֹלָם, אֲבָל,

דְּבָרִים קוֹרִים.

מְעַט מְעַט נֶעֱלָמוֹת הַצִּפּוֹרִים.

 

רָאִיתִי אוֹתָן נִרְדָּפוֹת מֻטְרָפוֹת

נִדְחָקוֹת לְחֶשְׁכַת פִּי צִנּוֹר

 

תֵּן לַמֵּתִים אֶת אֲשֶׁר לַמֵּתִים,

מָה נִשְׁאַר?

 

סָפוּן בְּקֵן רֵיק שֶׁל צִפּוֹר

גְּמַל שְׁלֹמֹה מִתְאַמֵּן (מִתְפַּלֵּל?)

בַּעֲמִידַת יָדַיִם,

פָּנִים לְאָחוֹר

 

תֵּן גְּלוּלָה מֵנִיסָה

חֲלוֹמוֹת, תֵּן לִישׁוֹן,

לֹא לִזְכּוֹר

 

תֵּן מִלָּה מַתְרִיסָה

מַתְסִיסָה מֵמִּיסָה

כְּחֻמְצָה,

עַל הַבּוֹר

#178

1.

בְּמוֹנִית שֵׁרוּת

מְזַמְזֵּם כָּל הַדֶּרֶך

זְבוּב עוֹבֵר דִּירָה

 

 

2.

בְּמוֹנִית שֵׁרוּת

הָלוֹךְ – חָזוֹר

מְזַמְזֵּם כָּל הַדֶּרֶך

בֵּין הָחַלּוֹנוֹת

זְבוּב עוֹבֵר דִּירָה

#177

מַבְשִׁילִים לְאַט

בָּנָנָה, אֲבוֹקָדוֹ,

תַּחַת שְׂמִיכַת פּוּךְ

 

 

עננים

עֲלָטָה עָטִים עֲנָנִים עַל הָעִיר

חַשְׁרַת שַׂרְעַָפִים שְׁחוֹרִים חַסְרֵי שַׁחַר:

אֶפְשָׁר שֶׁהַיּוֹם לֹא יָאִיר?

 

אֲבָל נֵזֶר זְרִיחָה זְהֻבָּה

לְרָאשֵׁי עֲנָקִים־מִגְדָּלִים מַעֲטִיר-

בֹּקֶר בָּא

 

וְהִנֵּה עֲנָנִים

רוֹחֲפִים,  וְרַדְרַדִּים- לְבָנִים,

חַסְרֵי דְאָגָה

כְּתִפְרַחַת סֻכָּר עַל קֵיסָם, בִּמְסִבָּה

בְּיָד בֶּן אַרְבַּע

 

יום הולדת לירח

יוֹם הֻלֶּדֶת לַיָּרֵחַ

וְלֹא מַקְהֵלַת צִרְצָרִים בְּחֻרְשָׁה מְקֻדֶּשֶׁת

לֹא מְחוֹלוֹת דְּגֵי כֶּסֶף בִּירַקְרָק בְּרֵכָה

לֹא צָעִיף סָרוּג צֶמֶר עֲבוֹדַת יָד מַתָּנָה

כִּי קַר בֶּחָלָל

רַק מַעְגָּל אִילָנוֹת עֵירֻמִּים, מַחֲרִישִׁים

בִּפְאַת יַעַר מֻשְׁלָּג

חֲשֵׁכָה

 

#176

בְּלֵיל ט"וּ בִּשְׁבָט

לִקּוּי יָרֵחַ נוֹגֵס

תַּפּוּחַ אָפֵל

 

 

 

ארבעה קצרשירים של חורף

*

שַׁבָּת בַּמִּטָּה

סַלְסִלַּת תּוּתִים רֵיקָה

שִׁיר רַךְ שֶׁל גֶּשֶׁם

 

 

*

בְּחָצֵר שְׁכֵנָה

עָנָף מַרְקִיד בָּרוּחַ

שְׁתֵי פִּטְמוֹת לִימוֹן

 

 

*

מִזְוָדָה שְׁבוּרָה

בְּתַחֲנַת אוֹטוֹבּוּס

מִתְמַלֵּאת גֶּשֶׁם

 

 

*

הֶבְזֵק פִּתְאוֹמִי  –

אַחַת, שְׁתַיִם, שָׁלוֹשׁ, בּוּם!

שְׁלֹשָׁה קְצַרְשִׁירִים

 

וְאֶחָד לְסִכּוּם

#175

קִיר. עָלַיו

מְצֻיֶּרֶת דֶּלֶת.

מִן הָעֵבֶר הָאַחֵר

 

שַׁלְוָה,

סוּסִים רוֹעִים בָּאָחוּ, נוֹף

לַאֲגָם נִשְׁקָף

 

בְּתוֹךְ תְּמוּנָה

עַל וָו

בלילה ההוא

יָרֵחַ חִוֵּר טִפֵּס עַל הָהָר

כָּחוּשׁ כְּצַלְיָן מְסֻגָּף

 

וַאֲנִי בְּעוֹדִי מְהַלֵּךְ מְהֻרְהָר

מַקְלִי מִפְתַּן אֶבֶן נָגַף

 

בֵּין עֲמוּדֵי שַׁיִשׁ כָּרַעְתִּי וּנְהַר

אוֹר כָּסוּף הֵצִיפָנִי עַל סַף

 

מִקְדָּש הַלְּבָנָה הִתְגַּלְּתָה לִי אֵלָה

לֹא יָדַעְתִּי אִם עֵר אוֹ נִרְדָּם

 

בַּלַּיְלָה הַהוּא הָעֳלֵיתִי עוֹלָה

עַל מִזְבֵּחַ עָלִים מָאֳדָּם

 

בְּחוּט שֶׁל זָהָב אֲסַרְתִּינִי אֵלַיִךְ

וָאֶהְיֶה כְּאַחַד הָאָדָם