#218

הַכּוֹס הַשְּׁבוּרָה

(אוֹתָהּ מְאֹד אָהַבְתּי)

נִשְׁבְּרָה

#217

הַשַּׁחַר מִתְאַחֵר. מֵעֹמֶק יָם הָעֲנָנִים שֶׁבַּמִּזְרָח, כְּגַלְגַּל הַצָּלָה
מֵאֳנִיָּה טְבוּעָה, נֶחֱלֶצֶת לְבַסּוֹף הַשֶּׁמֶשׁ, צָפָה
וְעוֹלָה

זֶפֶת
עַל הַיָּם הַאֲמִיתִי
זֶפֶת אֲמִיתִית מוּתֶכֶת עַל הָעַפְעַפַּיִם,
הַמַּקּוֹר הַמִּתְעַוֵּת, עַל הַכְּנָפַיִם –
מִי יְחַלֵּץ אוֹתִי?

הַיּוֹם הֲכִי אָרוֹךְ עוֹמֵד כְּאַנְדַּרְטַת בֶּטוֹן בָּלָה,
כָּעוּר, חֲסַר צוּרָה, צָרוּב
בַּשֶּׁמֶש, מוּל הַיָּם, וּמְפַלֵּל
לַאֲפֵלָה

#216

חֲצוֹת וָחֵצִי:

כֶּלֶב  – רְצוּעָה – אָדוֹן –

עַלְמָה – יָרֵחַ

#215

תּוֹלְעֵי הַמֶּשִׁי

מִתְגַּלְמוֹת. לְהִתְרָאוֹת

בַּגִּלְגּוּל הַבָּא!

#214

יָרֵחַ בָּשֵׁל

בַּמַּכְתְּשִׁים רַקְבּוּבִית

עוֹד רֶגַע יִפּוֹל

#213

כְּבָר גָּמְרוּ

אֶת מוֹשְׁקוֹ אֶת שְׁלוֹמְקוֹ

שָׁמַעְנוּ

בַּיַּעַר בַּבּוֹר בַּבִּצָה 

אֶת נִיחוֹחַ חַלּוֹת הַשַׁבָּת (אַי, פֶּרְלוּצְ'קָה אֵיךְ?

הִתְפַּלְאוּ הַשְּׁכֵנוֹת) וְאֶת יֵין

הַקִּדוּשׁ בְּגַרְזֶן

בַּבַּיִת בְּגַן הַיְּלָדִים בַּגִּנָה

וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְלִפְנֵי

שֶׁעוֹבֵר וְכָלֶה בֶּעָפָר

לֹא נִגְמָר

שָׁמַעְנוּ

אָמְרוּ

#212

יוֹם הָעַצְמָאוּת

אִתָּנוּ בַּפְּקָק מַשָּׂאִית

עֲמוּסָה כְּבָשִׂים

מעבורת

בִּשְׁלוּלִית

סִירַת נְיָר מַחֲלִיקָה

עַל בָּבוּאַת עָנָן

תִּפוּף הַגֶּשֶׁם –

הַסִּירָה רוֹקֶדֶת,

רַק לֹא לִשְׁקוֹעַ

פֶּרֶץ רוּחַ פִּתְאוֹמִי –

בְּלִי הֶגֶה, הַסִּירָה

עוֹלָה עַל שִׂרְטוֹן

צֵל עוֹבֵר            

עַל פְּנֵי הַקַּרְקָעִית. אַדְווֹת

מַתְווֹת מַעְגָּלִים

בַּשּׁוּרוֹת הַקְּצָרוֹת אֵין

תּוֹחֶלֶת

רוּחַ קָרָה מְטַלְטֶּלֶת

מַעֲבֹּרֶת נְיָר מְקֻפֶּלֶת

הַרְחֵק אֶל

הַצַּד הָאַחֵר

#211

בַּיּוֹם, לִפְעָמִים,

בַּלַּיְלָה, שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת:

תִּקְתּוּק הַשָּׁעוֹן

#210

לֵיל סְתָו             גָּבוֹהַ בַּחַלּוֹן      בֵּין הָרְעָמִים

קְרִיאַת עָגוּר      

                                     הַרְחֵק

מֵאֲחוֹרֵי  הַלַּהֲקָה